אובדנה של תיבת התהודה

סיור בנווה צדק ובשכונת פלורנטין בעקבות  מחדשי השפה העברית אז והיום

סיור בתל אביב.JPG

סיור בנווה צדק ובפלורנטין

כל אחד יודע שחידוש השפה העברית מיוחס, בעיקר, לאדם אחד: אליעזר בן יהודה. למרות זאת, הוא לא היה הראשון שעסק בחידוש השפה. כבר בשנת 1850 מספרים שסוחרי שוק מחנה יהודה בירושלים השתמשו בעברית על מנת לתקשר אחד עם השני. הם הגיעו מגלויות שונות ולא דיברו אותן שפות בארצות מוצאן. בשנת 1856 מוציא אברהם מאפו את הספר הראשון בעברית מודרנית, "אהבת ציון". אי אפשר לקחת לאליעזר בן יהודה את תרומתו המכרעת לחידוש השפה. החל משנת 1908 התחיל לפרסם את כרכיו של המילון העברי המודרני הראשון. ובכל זאת, פרוייקט חידוש השפה הוא פרוייקט משותף לאנשים רבים, לא רק של בן יהודה.

מיתוס 1: השפה העברית היתה שפה מתה. לא נכון. השפה העברית היתה בשימוש נרחב כשפה כתובה ללא הפסק מימי קדם ועד היום. נכון הדבר שמרבית היהודים לא דיברו את העברית כשפת יום יום. אולם קיימת ספרות ענפה בשפה העברית, אשר לא פסקה בשום שלב של הקיום היהודי בגולה. זאת כוללת שו"ת (שאלות ותשובות) של רבנים, מכתבים בין קהילות, ספרי חוכמה ופרשנות מקראית והלכתית.

מיתוס 2: היהודים לא דיברו עברית במשך אלפיים שנות גלות. לא נכון. מרבית היהודים היו פוליגלוטים בכל קהילה שבה חיו. היו קיימות עשרות שפות עם ניבים יהודיים יחודיים. ניבים אלו היו שונים מהשפה שדיברו שאר התושבים. מרביתנו שמענו על יידיש ולדינו, אבל אפשר למנות שפות יהודיות נוספות: עיראקית, תימנית, ספניולית, איטלקית בניב יהודי, מרוקאית יהודית ועוד. מרבית היהודים דיברו את שפת הסביבה, שפה יהודית נוספת, וידעו גם את השפה העברית שבה למדו את המשנה והתנ"ך במערכת החינוך של הקהילה. כך למשל, יהודי מתחום המושב דיבר פולנית או רוסית, יידיש כשפה יהודית נבדלת מהסביבה, ובנוסף, ידע עברית כשפת קודש. הנשים קופחו בהקשר הזה משום שנמנע מהן ללמוד שפת קודש כחלק מהחינוך הקהילתי. עם זאת, היו מקרים מיוחדים שבהם התאפשר לנשים ללמוד. דבורה בארון הורשתה לשהות בבית המדרש של אביה הרב וידעה עברית על בוריה. דבורה בארון עלתה לארץ והתגוררה ויצרה בנווה צדק.

עובדה שלא ידעתם: עד שנת 1900 כבר פורסמו 100,000 ספרים בשפה העברית.

את הסיור הבא בניתי בעקבות רעיון של חיים באר. מטרתו לסקור את חידוש השפה בשלב המרתק של ראשית המאה העשרים. נווה צדק ותל אביב קיבצו סביבן אנשים רבים שתרמו רבות לפיתוח השפה.

ומה נעשה בסיור? בסיור רגלי בנווה צדק נלמד את תולדות השכונה. נבקר באתרים שונים שבהם התאספו סופרים מפורסמים שסייעו בפיתוח השפה העברית. נלמד מהי תיבת התהודה של השפה העברית ואיך היא מתבטאת בכתבים של אנשי הרוח שיצרו בנווה צדק.

אלו סופרים ומשוררים נפגוש בסיור? נפגוש את יוסף חיים ברנר, דבורה בארון, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר), דוד שמעוני, וגם ביאליק, נחום גוטמן, אברהם שטרן, רחל המשוררת וגרשם שלום.

ומה עוד? לאחר הסיור בנווה צדק נעבור לפלורנטין. השכונה, שהוקמה בשנות השלושים, נחשבת היום למרכז עולמי לאומנות רחוב. בהקשר לסיור שלנו, נסקור את חידושי השפה המתחדשים באופן תדיר על קירות השכונה. נבדוק מה משמעותה של תיבת התהודה בעברית החדשה, והאם היא עוד רלוונטית לקיום שלנו בישראל.

כמה זמן אורך הסיור? כשעתיים וחצי.

מה צריך להביא לסיור? כובע, קרם הגנה, נעלי הליכה נוחות ומים. יש שירותים בנקודת הפגישה של הסיור. אפשר לעצור באמצע לקפה ונשנושים. סך כל ההליכה- כשלושה קילומטרים.

איפה נפגשים? חניון התחנה, בסמוך לכניסה לתחנת הרכבת הישנה שמחוץ לנווה צדק.

מתי מתקיימים הסיורים? ימי שישי בשעה 11:00, הרשמה בטופס כאן. ניתן לתאם מועדים אחרים.

אובדנה של תיבת התהודה

סיור בעקבות מחדשי השפה העברית

tel-aviv-tour.JPG